שיפור יכולות הניווט וההתמצאות

3 יכולות שונות מרכיבות את מיומנות הניווט: זיכרון, התמצאות במרחב וכיוון.  כל אחת משלושת היכולות נשלטת על ידי חלק אחר במוח שלנו ומהירות האינטראקציה ביניהם משפיעה מאוד על הניווט שלנו במרחב.

טיפים לשיפור חוש הכיוון

בני אדם אינם יכולים לחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ ולכן אין באמת לבני אדם מצפן כפי שאנו מכירים.  חוש הכיוון מתבסס על היחסיות למשל כמו שימוש בגרמי שמיים (שמש, ירח וכוכבים), גבולות גזרה שתוחמים לנו שטח מסוים.  כדי לפצות על החוסר או החוזק בחושים נוכל לתרגל טכניקות שיסייעו לנו אם נהיה מודעים אליהן.

מחזוריות השמש ביממה

  • הכיוון שבו השמש זורחת – מזרח.
  • הכיוון שהשמש נמצאת ברום, בשיא הגובה רוב היום, היא דרה שם – דרום (דר-רום).
  • הכיוון שהשמש שוקעת, סיימה לכאורה "להקיף" אותנו – מערב, מהמילה לערוב (להקיף שטח כמו עירוב).
  • הכיוון שאנחנו לא רואים את השמש כי היא חבויה, מוצפנת – צפון.

ירח וכוכבים

הירח יותר מורכב להבנה מהשמש כי שעות הזריחה והשקיעה שלו משתנות באופן דרסטי מיום ליום. באמצעות הכרות עם לוח אור ירח נוכל לדעת אם יש ירח בלילה, איזה גודל, כמה תאורה הוא נותן.

  • ניתן למצוא את הצפון באמצעות הירח.
  • ניתן למצוא את הצפון באמצעות זיהוי קבוצות כוכבים בולטות כמו למשל: העגלה הגדולה והקסיופיאה.
  • להרחבה בנושא, עצמת אור הירח, זמני זריחה ושקיעת ירח ומציאת הצפון היכנסו לקישור: לוח אור ירח

שעון שמש

פעם בני אדם חיו את השטח, הכירו טוב את הכיוונים לפי גרמי שמיים, אך לא היה להם שעון.  היום זה בדיוק ההפך, יש שעון אך פחות כיוון. אז איך מוצאים את הכיוון באמצעות שעון שמש?

  • לוקחים מקל של 30 ס"מ לפחות ומחזיקים בניצב לקרקע.
  • הצל שמוטל על הקרקע יהיה המחוג הקטן בשעון מחוגים.
  • נאתר את השעה 12 ביחס לצל.
  • נניח הצל הוא שעה 15:00, אז 12 זה בזווית של 90 מעלות ממנו עם כיוון השעון כמובן.
  • חוצה הזווית ביניהם הוא הצפון (צפון גס).
שעון שמש

מציאת הצפון באמצעות שעון שמש

פרטים בשטח המעידים על כיוון

ישנם הרבה פרטים שאפשר לזהות באמצעות צמחיה או אלמנטים בתוך עיר, למשל:

  • בעיר, הכיוון אליו מופנים לוחות דודי השמש מופנים לכיוון דרום.
  • בשטח, המפנה הדרומי, השטח הפונה לכיוון דרום תמיד יהיה יבש יותר מהמפנה מולו הפונה צפונה.

טיפים להתמצאות במרחב

ההתמצאות במרחב היא הבנת שטח מסוים באמצעות יצירת מפה קוגניטיבית – מפה שהמוח שלנו מצייר.  למשל אם נסתובב בשטח מסוים עם מפה או בלי, אנחנו מסיירים בו ומתחילים להכיר את גבולותיו ופרטים שעוזרים לנו לחלק את השטח לחלקים ולהבין אותו בצורה מאוד מסגרתית.

חלוקת השטח

ניתן להבין ולהכיר שטח גם לפני שביקרנו בו, למשל לקחת מפה של האזור שאליו אנו יוצאים ולהתחיל לנתח אותו ולחלק אותו לחלקים: גבולות גזרה, פריטים אורכיים מרכזיים כמו כבישים, קווי מתח, שורת עצים, בניינים ועוד.  כך אנו מתחילים לבנות מפה קוגניטיבית של שטח שעוד לא ביקרנו בו וכמובן שגם הזיכרון עוזר פה.

התאמה למציאות

בסיור בשטח עצמו נעשה את החיבורים וההתאמות הין המפה שיצרנו בראש לבין השטח האמיתי.

שימוש במפה

המפות המודרניות מצולמות או מצוירות ממבט על, חלקן אף מכילות קווים המתארים גובה (מפות טופוגרפיות).  האתגר שלנו הוא לנסות להמיר את מבט העל מהמפה למה שאנחנו רואים בשטח מהמבט החזותי שלנו.  לכן, בכל הזדמנות כדאי להסתובב עם מפה ולצבור כמה שיותר ניסיון בביצוע התאמות של המפה לשטח וללמוד כיצד פרטים נראים בשטח.

טיפים לשיפור הזיכרון בהקשר של ניווט

אפשר לחלק את הזיכרון בהקשר זה לשני חלקים:

הזיכרון החזותי – מרחבי – היכולת לזכור מיקום וסדר של עצמים במרחב.  זו בעצם יכולת המאפשר לאנשים להסתכל על מפה, תרשים או כל צורה גרפית אחרת ולזכור יחסית בקלות איך זה נראה.

הזיכרון – מאפשר לאגור מידע. האתגר אצל בני אדם היא לא לאגור מידע אלא לדעת לשלוף אותו בעת הצורך.

פישוט מפה

בין אם יש לכם יכולת לזכור הרבה פרטים או לשלוף מידע עדיין חשוב לזכור רק מה שמשרת אותי.  אם נרצה להגיע מנקודה אחת לנקודה אחרת שבדרך יש פרטים מרובים, למשל עצים, שבילים, עמודים, קו מתח, נבחר לזכור רק מה שרלוונטי.  למשל, אם השביל מחבר מנקודה לנקודה אז אזכור איך השביל נראה, כמה עיקולים יש לו וצמתי שבילים שנעבור בדרך.

תרשים סכמתי

מפה היא גם כך תרשים ולכן בעלי הזיכרון החזותי מרחבי יהיה להם פשוט יותר.  לשאר כדאי לשנן מעט את המפה תוך התבוננות לסירוגין במפה ולאחר מכן לנסות לצייר על דף את הפרטים החשובים.

שליפת מידע

כל יום אנחנו יוצאים מהבית במשך תקופות ארוכות שאנחנו רואים את אותו הדבר, עם זאת קשה לנו להגיד היכן בדיוק ממוקם הפח הקרוב או מה אורך השביל כניסה לבניין, למרות שכל הפרטים מאוחסנים אצלנו בזיכרון.  אם נחלק את השטח לחלקים וניתן לכל חלק שם, אם נספור כמה פרטים מסוג מסוים יש בשטח מסוים, אם נמדוד במטרים אורך ורוחב, זמן מנקודה לנקודה במרחב, אלו פרטים שיסייעו לנו לשלוף את המידע בקלות כי פשוט התייחסנו אליהם בצורה ישירה.

דוגמא טובה לנחיצות של הזיכרון בניווט היא הניווט הצבאי.  בניווט צבאי אנו נדרשים לנווט בצורה מבצעית, עלינו לזכור את ציר הניווט בעל פה ואת נקודות האימות שתכננו מראש.  לעיתים מדובר בעשרות מקטעים לזכור בציר ניווט אחד של עשרות קילומטרים.

למי שרוצה ללמוד ניווט אני תמיד ממליץ ללמוד ניווט טופוגרפי וגם לתרגל ניווט ספורטיבי, בנביגו תוכלו למצוא קורסים בניווט המשלבים תיאוריה ובעיקר מעשה.  באמצעות ידע ותרגילים מסוימים ניתן לשפר את היכולות האישיות בהתמצאות וניווט במרחב.

רושם המאמר: מאור פרנטה